אולי זה יישמע חריג ובלתי מתקבל על הדעת, אולם מתברר שהכניסה למדינת ישראל אינה אוטומטית עבור מבקרים שאינם תושבי המדינה או אזרחיה. אלא שאין מדובר במדינת ישראל בלבד, המשפט הבין-לאומי מתיר לכל מדינה לקבל החלטה בנוגע לאישור או לסירוב כניסתו של אדם לשטח הנמצא בריבונותה. במדינת ישראל הסמכות נקבעת מכוח סעיף 10 לחוק הכניסה, שעניינו הרחקת מי שאינו רשאי להיכנס, הקובע:

"(א) מי שבא לישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי שר הפנים להרחיקו מישראל.

(ב) קצין ביקורת הגבולות רשאי להחזיק אדם כזה במקום ובאופן שקבע שר הפנים עד ליציאתו מישראל או עד להרחקתו ממנה..."

הלכה היא, כי שיקול דעתו של שר הפנים בנוגע להחלטה בדבר כניסה לישראל היינו רחב ביותר והכלל הוא ,כי אין לשום אדם שאינו אזרח ישראל, או עולה לפי חוק השבות, כל זכות להיכנס לישראל או לשהות בה ללא אשרה כדין שניתנה על ידי שר הפנים, או מי שהוא הסמיכו לכך.

בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 רשאי שר הפנים לאפשר לתיירים להיכנס לישראל לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רישיון ישיבה, לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאי שהייה בישראל כצעד להילחם בהגירה הבלתי חוקית למשל.  

לצד זאת, משרד הפנים ו/או הרשות חייבים לעמוד בכללי המשפט המנהלי עת מקבלים ההחלטה לסרב כניסת אדם לישראל וכי האמצעים בהם היא נוקטת עומדים במבחני מידתיות וסבירות.

גם תכליות אחרות, ולעתים מנוגדות התומכות דווקא בעידוד התיירות הנכנסת לישראל בין משיקולים כלכליים ותרבותיים, בין משיקולים של מדיניות חוץ, ובין משיקולים הומניטריים שונים, העוסקים בקשר שבין אזרחי ישראל ותושביה לבין תיירים מרחבי העולם צריכים לעמוד לנגד עניו של פקיד הגבולות.

סירוב כניסה לישראל – מה אפשר לעשות?

חשוב שלא לטפל בעניין זה באופן עצמאי, ולגשת לעורך דין שמתמחה בתחום אשרות כניסה לישראל ומכיר את אופן פעולתם של המשרדים הממשלתיים.

הדרך לטפל במקרה שכזה הוא באמצעות הגשת ערר לבית הדין לעררים, כאשר באופן כללי השלבים המקדימים להגשת הערר הם:

  • פגישה או שיחה טלפונית עם עורך הדין מהתחום להערכה ולהיוועצות בנוגע להיתכנות הגשת הערר.
  • מיצוי הליכים וחתימה על ייפוי כוח.
  • בחינה נוספת של נסיבות סירוב כניסה לישראל.
  • הגשת הערר.

עוד חשוב לדעת בעניין סירוב כניסה לישראל...

בני זוג שנישאו, כשאחד מהם הוא אזרח ישראלי והשני תושב זר, שלא דיווחו בזמן לרשות האוכלוסין וההגירה על נישואיהם, נתונים לאפשרות סירוב כניסה לישראל של בן או בת הזוג הזרים עד להסדרת האשרה.

הטיפול בנושא חייב להיות מידי ואפילו דחוף למדי, מכיוון שלעתים מרגע קביעת סירוב על-ידי פקיד ביקורת הגבולות יכולות לחלוף מספר שעות בלבד, שבמהלכן יגורש הזר משטחי מדינת ישראל.