משפט מנהלי מהו?

 המשפט המנהלי עוסק בסמכותן של רשויות המדינה בהפעלת שיקול הדעת המנהלי בהחלטות ובמעשים המתבצעים על ידן.

משרד עורכי דין מיכאל בן צבי מתמחה בייצוג לקוחות בפני רשויות המדינה – לרבות בפני רשויות השלטון המקומי. הייצוג אל מול רשויות המדינה עוסק בהגנה על זכויות הפרט, בהתאם לכללים ולנורמות של המשפט המנהלי-חוקתי.

לפי כללים אלה, ההחלטה המנהלית, חייבת, בין היתר, להיות מנומקת, סבירה, מידתית וללא שיקולים זרים.

לאורך השנים, משרדנו סייע ללקוחותיו בתקיפת החלטות מנהליות של גופי המדינה, בענייני הסדרת מעמד בישראל, דיור ציבורי, מכרזים, החלטות ועדות התכנון והרישוי, ארנונה ועוד.

לעיתים, הפגיעה היא בערך חוקתי, כגון זכות הקניין, זכות השבות או זכות השוויון וכדומה. להלן כמה סוגיות שבעניינן דנו בתי משפט מנהליים/בג"ץ:

  • עתירה כנגד החלטת העירייה אשר מסרבת להנפיק אישור עבור רשם המקרקעין.
  • עתירה כנגד החלטה של משרד החינוך שלא להכיר בתואר אקדמי מחו"ל.
  • עתירה כנגד פסילת מועמד מלהשתתף במכרז ציבורי.
  • עתירה כנגד החלטת משרד הפנים המסרבת לפלוני לעלות לישראל.
  • תקיפת החלטות ממשלה שונות ביחס למינויים של אישים בכירים, ודוגמה לכך היא המאבק בין היועמ"ש לבין שר המשפטים היום על מינוי פרקליט המדינה (למשל, פרשת אורלי בן ארי). כך גם עתרו לבג"ץ בעבר כנגד מינויים נוספים, כמו במקרה של חיים רמון ואחרים).

    חשוב לדעת שעל מנת לבטל/לפסול החלטות כנ"ל יש צורך להיעזר בעורך דין המתמחה במשפט מנהלי.


הגשת עתירה מנהלית 
 מתי ובאילו נסיבות?

בטרם פנייה לבית המשפט בעתירה מנהלית, על עורך הדין לבחון באם קיימת עילה לתקיפת ההחלטה המנהלית תוך בחינת מכלול הנסיבות, וכך למשל:

א.      האם ההחלטה ניתנה בסמכות ועל ידי הגוף המוסמך?

ב.      האם ניתנה לאזרח זכות הטיעון?

ג.        האם ההחלטה מנומקת ומתייחסת לכלל הטענות שהועלו על ידי האזרח?

ד.      האם ההחלטה סבירה ומידתית?

ה.      האם ההחלטה ניתנה בתום לב וללא שיקולים זרים?

את העתירה יש להגיש ללא שיהוי, ולכל היותר בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

באם הבסיס העובדתי והמשפטי, לאחר בחינת מכלול כלל הנסיבות, יצביע על כך כי ההחלטה המנהלית ניתנה בחריגה מסמכות או שהיא איננה עומדת בדרישות והכללים של המשפט המנהלי – רשאי בית המשפט, ולעיתים אף יהיה חייב, לבטל את אותה החלטה מנהלית.

דוגמאות לביטול החלטה מנהלית:

  • זכות השימוע – בתי המשפט בישראל עמדו על כך כי רשות מנהלית תימנע מהחלטה הפוגעת בזכויותיו של אדם בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. זהו חלק מחובת ההגינות המוטלת על הרשות המנהלית כלפי הציבור והנובעת מהיותה נאמן הציבור.
  • חריגה מסמכות – ככל שיקבע בית המשפט כי פעולות הרשות חרגו מסמכותה, או ששקלו והתחשבו בשיקולים זרים, רשאי בית המשפט להתערב ולומר את דברו, ולבטל כל החלטה פסולה של הרשות.
  • טענת ההסתמכות – רשות מינהלית רשאית ככלל לשנות את מדיניותה ולהנהיג מדיניות אחרת שנראית לה כמוצדקת, יעילה או מתאימה יותר למציאות. עם זאת, בבואה של הרשות המנהלית לעשות כן עליה להתחשב בכך שהאזרח הסתמך על מדיניותה הקודמת ולעיתים השקיע זמן ומשאבים על יסוד הסתמכות זו, תוך ציפייה לכך שהמדיניות שלפיה התנהל תמשיך לחול גם בעתיד. 

כאמור, למשרדנו, העוסק, בין היתר, במשפט מנהלי, יש הידע והניסיון בייצוג לקוחות מול רשויות המדינה, ובמידת הצורך יש היכולת לעתור, בסעדים מתאימים, לבית המשפט המוסמך.

 

  • האמור לעיל הוא למידע כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי.
יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ עמנו? אנחנו פה בשבילכם
שם מלא(*)
יש להזין שם מלא בבקשה

מספר טלפון(*)
יש למלא מספר טלפון

כתובת מייל
יש להזין כתובת מייל