<link href="//maxcdn.bootstrapcdn.com/font-awesome/4.7.0/css/font-awesome.min.css" rel="stylesheet" type="text/css"/>

על מנת שבית המשפט יורה על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, נקבע בהלכה הפסוקה כי שיקול דעתו של בית המשפט בביטול פסק הדין יונחה על פי שני המבחנים הבאים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש להתגונן. השני, סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל.


כך למשל, פסק דין שניתן כנגד נתבע, אשר נפל פגם בהמצאת מסמכי התביעה לידיו הינו פסק דין פגום. פסק דין שכזה פוגע בזכותו של הנתבע לשטוח טענותיו בפני בית המשפט וחורג מעקרונות של צדק טבעי ושל הגינות משפטית ומחייב את ביטולו וזאת אף מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי הצלחת התביעה (ראו עוד, ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836, כמו כן ראה בספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282
זאת ועוד, הרי שמטרתו העיקרית של בית המשפט הינה לעשות צדק ובבסיס עשיית הצדק מונחת זכות הגישה החוקתית לערכאות, אשר משמעותה היא זכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט לגופו של עניין.

 קראו גם בנושא ובעוד נושאים בהם משרד עורכי הדין שלנו מטפל  :  עורך דין מקרקעין  ,   עורך דין הגירה - סירוב כניסה לישראל   

 וגם לקהל בשפה הרוסית :  Адвокат в Нетании


כך לדוגמא, נקבע ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון, [פורסם בנבו]
"האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו". (ראה גם: רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו(4), 61, 64-65)
לעניין המבחן השני, סיכויי ההגנה של הנתבע, נאמר, כי לשם ביטול פסק הדין אין המבקש נדרש לפרוש את כל הגנתו ולהוכיחה (שכן, בגלל חוסר שיתוף הפעולה והסתרת המידע הנחוץ להגנתו אין לו יכולת להתגונן כראוי) ודי לו שיראה טענות לכאורה על פיהן יש סיכוי כי תידחה התביעה כנגדו לו תינתן בידו האפשרות להתגונן.
כמו כן, ברע"א 1958/00 נדב אריה נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על [פורסם בנבו] נאמר, כי "...בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכויות היסוד".
יתרה מכך, הרי שבמתן פסק דין במעמד צד אחד ישנה פגיעה קשה בנתבע, אשר ראוי שלא להגיע אליה, אלא במקרים קיצוניים, למשל באם גילה האחרון זלזול בהליכי בית המשפט.

האמור לעיל הינו סקירה של הפסיקה הקיימת בסוגיית ביטול פסק דין במעמד צד אחד והנאמר כאן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה.